הולי פיצה! [Holy Pizza!]

"הולי פיצה" ראש בראש עם "הפיצה של דודה מרתה" הקונספט של חדר בריחה קולינרי הוא לטעמנו קונספט מנצח, והשילוש הקדוש של פאניקה (הולי פיצה, קינוח קטלני ומלך החומוס) נמצא אצלנו בטופ הרשימה ללא עוררין (ואנחנו מחכים בקוצר רוח לפתיחת החדרים החדשים, במהרה בימינו אמן). מבלי להכנס לעניני זכויות יוצרים ואתיקה, להלן ההשוואה המתבקשת לרווחת ציבור האסקייפרים המתעניין: גילוי נאות: את הולי פיצה שחקנו ממש בתחילת דרכו, כשעוד היה ממוקם בדירה של יואב (חוויה בפני עצמה), כזוג. את הפיצה של מרתה שחקנו לאחרונה, עם שלושת הילדים. אוירה: גם בפ.ש.ד.מ וגם בה.פ יש אוירת מסעדה אותנטית עם נגיעות הומוריסטיות, אבל יותר התחברנו לאוירה ולהפעלה בה.פ (אולי כי שחקנו ללא הילדים...) צפיפות: כאמור, לא שחקנו במיקום החדש של ה.פ, אבל נראה לנו שהחלל של פ.ש.ד.מ מרווח מעט יותר ומאפשר משחק לקבוצה גדולה יותר יחסית. חידות: בעוד שבפ.ש.ד.מ, רוב החידות הן חידות חדר בריחה סטנדרטיות ולא מאוד מקוריות, עם מינון גבוה יחסית של מנעולי קוד, בה.פ החידות ברובן מקוריות וכוללות שלל מנגנונים. זרימה: למרות שה.פ מעט קשה יותר לדעתנו, הוא יותר לינארי ולכן זורם יותר. מתאים ל: לדעתנו, פ.ש.ד.מ יותר חדר למשפחות וה.פ יותר חדר לזוגות בדייט או להרכב משפחתי/חברים מצומצם. לסיכום: הקונספט של החדרים זהה לחלוטין, החידות שונות לגמרי. לדעתנו, כמו שאין בעיה לשחק בעשרה חדרים של "פיראטים" או עשרה חדרים של "הארי פוטר", בטח שאין בעיה לשחק בשני חדרים קולינריים של פיצה (או עשרים...). כך שאם אהבתם את אחד החדרים, סיכוי גבוה שתאהבו גם את השני. יחד עם זאת, למרות ש"הפיצה של דודה מרתה" הוא חדר חביב וסבבה לגמרי, לתחושתנו, ב"הולי פיצה" מתקיים "השלם עולה על סך חלקיו" והחוויה הכוללת ממקמת אותו בטופ של החדרים בארץ, ולחדר שלא כדאי לפספס.